צפריר עפרוני
ממסמכים שהודלפו על ידי אדוארד סנאודון עולה כי סוכנויות מודיעין האותות של ארה"ב ובריטניה צותתו נוסף לראש הממשלה בינימין נתניהו, גם למגוון של חברות טכנולוגיות ישראליות, דיפלומטים של משרד החוץ וחברי כנסת. מהמסמכים עולה כי סוכנות מודיעין האותות האמריקאית NSA ואחותה הבריטית GCHQ, עסקו בירוט שיחות רחב היקף, כך עולה מדיווחים בעיתון הצרפתי "לה מונד" ובאתר האמריקאי "אינטרספט". יש לציין כי בעבר התפסמו ידיעות ש-NSA עסקה בציתות לשיחות טלפון של ראשי ממשלה ושרים ישראליים.
על פי ההדלפות של סנאודון, מספר 2 במשרד החוץ הישראלי היה יעד לציתות וכך גם השגרירים הישראליים בניגריה וקניה. כמו כן, שתי סוכנויות המודיעין צותתו גם לשיחות של חה"כ אחמד טיבי מהרשימה המשותפת. כמו כן דווח כי . על פי הדלפותיו של סנאודון, חברות הייטק ישראליות שמתמחות בטכנולוגיות סיבים אופטיים ולייזר מתקדמות דוגמת חברת "אופיר אופטרוניקס" היו יעד לאיסוף מודיעין. יעדים נוספים לריגול היו מרכזים אקדמיים באוניברסיטה העברית בירושלים.
"הסוכנות לבטחון לאומי" (NSA) שעוסקת באיסוף מודיעיני ממקורות אלקטרוניים ואחותה הבריטית "המטה הממשלתי לתקשורת" (GCHQ), ידוע שמשתפות פעולה עוד מתקופת מלחמת העולם השניה ומיד אחריה. שתוף הפעולה מתקיים על בסיס הסכמי BRUSA מתקופת המלחמה ו-UKUSA מסוף שנות ה-40. שיתוף הפעולה נועד היה להתמודד תחילה עם גרמניה הנאצית ויפאן על ידי חדירה לרשתות התקשורת שלהן ושבירת צפני התשדורות שלהן ובמידה מסויימת גם ציתות לתשדורות של שרותי המודיעין, משרד החוץ ומשלחות הסחר של ברה"מ במהלך מלחמת העולם השניה.
לאחר תום מלחמת העולם השניה ותחילה המלחמה הקרה, הפעילות המשותפת של שתי הסוכנויות עברה להתמודד עם מגמות ההתפשטות הסובייטית בשנות ה-50. פעילויותיהן של GCHQ ו-NSA עסקו בין השאר בניטור רשתות התקשורת של הצבא הסובייטי וצבאות ברית ווארשה וכן שבירת צפני רשתות הריגול הסובייטיות שנפרשו ברחבי העולם ובמיוחד בבריטניה וארה"ב. בבסיס הסכמים אלה, חלוקה גיאוגרפית של העולם כשכל מדינה חולקת עם שותפתה את המידע המודיעני שנאסף במהלך הפעילות. כך למשל לבריטניה בסיסי SIGINT ותיקים בבסיסי אקרוטירי ואיוס-ניקולאוס בקפריסין. בסיסים אלה החליפו בסיסים שהיו קיימים בעבר במזה"ת במקומות כמו סרפנד (צריפין) בפלסתינה, חבאניה בעירק, בסיסים שונים באירן ובסיס פאיד במצרים. הבסיסים בקפריסין בהם יש גם נוכחות רחבה של NSA, מכוונים בעיקר כלפי רוסיה (בעבר ברה"מ) וכלפי כלל המזרח התיכון, כשישראל מהווה יעד חשוב לחדירה סיגינטית.
המידע שנאסף על ידי בסיסי ומתקני GCHQ במקומות שונים ברחבי העולם דוגמת קפריסין, מוזרם לאחר ניתוח ראשוני לצרכנים השונים בבריטניה באמצעות מטה GCHQ בצ'לטנהם, בריטניה ולצרכנים שונים במטה NSA בפורט מיד, ורג'יניה. מאחר ונדרשת פרישה גיאוגרפית חובקת עולם, הסכם UKUSA הורחב לאורך השנים וכיום כולל גם מדינות חבר העמים הבריטי נוספות דוגמת קנדה, אוסטרליה, וניו זילנד שעל אדמתן מוקמו מתקנים שונים של NSA ו-GCHQ. בסיסים שהיו במקומות דוגמת בסיס ליטל סאיי-ואן, הונג קונג, הועברו לאחר השבת המושבה לסין, למקומות אחרים דוגמת סינגפור.
אופ-אד מאחורי הדברים ומה שבינהם 
אתם חייבים להיות מחוברים על מנת לשלוח תגובה.