מאת: צפריר עפרוני
ביום 24 במאי 1978 עמדו בשדה בתעופה החדש באנטבה, אוגנדה, שליטה הכל יכול אידי אמין דאדא ואדם לבן ממוצא דרום אפריקאי בשם ברוס מקנזי. השניים שוחחו ביניהם ואז נפרדו כשמקנזי עולה על מטוס קל שאמור היה להביאו לקניה הסמוכה שם חי ופעל. ממש לפני שההמריא הובאה בחיפזון חבילה אל המטוס שכבר חימם את מנועיו. בחבילה היתה מתנה מאידי אמין למקנזי על שרותיו הטובים. לאחר שדלת המטוס נסגרה, המטוס המריא לאחר שקיבל רשות המראה ממגדל הפיקוח. זמן קצר לאחר המראתו, ארע במטוס פיצוץ עז שארע מעל שטחה של קניה והמטוס התרסק כשכל נוסעיו כולל מקנזי והצוות נהרגים. כך באו לסיומם חייו של אדם שפעל בצללים וסייע בין השאר להצלחת "מבצע כדור הרעם" לשיחרור החטופים באנטבה שלימים יקרא "מבצע יהונתן".


חייו ופועלו במדינות אפריקה השחורה של לאחר קבלת עצמאותן לא תאמו את הרקע ממנו הוא בא. ואולי דוקא כן. ברוס מקנזי נולד ב-1919 בעיר ריצ'מונד, מחוז נאטאל שבאיחוד של דרום אפריקה. ב-1939 התגייס לחיל האויר של דרום אפריקה ובמהלך מלחמת העולם ה-2, עבר לשרת בחיל האויר המלכותי הבריטי שם פעל בזירות של צפון אפריקה, הים התיכון, ואירופה, פעילות שהביאה לו את אות "צלב התעופה המצוינת" – DFC. לאחר סיום שרותו בחיל האויר המלכותי, מקנזי עבר להתגורר בקניה, אז עדיין מושבת כתר בריטית, שם הפך לחוואי מצליח באזור נאקורו.
מעבר לעיסוקיו המסחריים/חקלאיים, מקנזי היה פעיל גם בפוליטיקה הקנייתית לאחר קבלת עצמאותה ואף כיהן כשר החקלאות וחבר בקבינט הקנייתי הפוסט-קולוניאלי. ככזה, מקנזי היה מצוי בלב קבלת ההחלטות של האליטה הממשלתית הקנייתית. אין לכך אזכור רב, אבל בריטניה נהגה להותיר במושבות הכתר שקיבלו את עצמאותן במהלך תהליך הדה-קולוניזציה, דמויות צללים ששימשו כאנשי קשר בין הממשל המקומי לבין קהילת המודיעין הבריטית והממשל בבריטניה. בתחילה היה זה באמצעות שרות הבטחון הבריטי, MI-5, שהיה אמון על הבטחון ברחבי האימפריה, ולאחר קבלת העצמאות, דרך שרות מודיעין החוץ הבריטי, MI-6. בצורה זו, בריטניה הצליחה לשמור על האינטרסים שלה באמצעות בחישה בפוליטיקה והכלכלה המקומיות. ככל הנראה, זה היה גם התפקיד שמקנזי מילא בקניה, מקום מושבו ובמושבה לשעבר הסמוכה, אוגנדה. ידוע שמקנזי נהג לטוס באופן תדיר בין קניה לאוגנדה ובאוגנדה עמד בקשר עם ההנהגה המקומית, כולל עם השליט לימים שעלה בהפיכה, אידי אמין דאדא. ככזה, מקנזי תיווך בעסקאות נשק לחימוש הצבא האוגנדי. בהקשר הישראלי, מקנזי היה מעורב בינואר 1976 בסיוע לאיתור וסיכול פעולת טרור פלסטינאית נגד מטוס "אל על" שעמד להמריא מנמל התעופה בניירובי, קניה. החולייה הפלסטינאית תכננה לירות טילי כתף לעבר המטוס בעת המראתו כשהוא עמוס בנוסעים ודלק. לאחר מעצרם, המחבלים הוטסו בחשאי לישראלי, הועמדו לדין ונשפטו לתקופות מאסר ארוכות.


נסיעותיו התכופות לאוגנדה ועיסוקיו בה, הביאו אותו להכיר היטב את המתרחש בה ובמיוחד את הילכי רוחו של השליט אידי אמין. אחד המקומות אותם הכיר היטב, היה שדה התעופה באנטבה והטרמינל הישן, מקום הימצאותם של החטופים וחוטפיהם. עם ההחלטה להוציא לפועל את מבצע חילוץ החטופים, היה צורך נוסף למודיעין לקראת מבצע, גם בהכנת תשתית סיוע במעטפת המבצע. על פי דיווחים, המוסד יצר קשר עם מקנזי כדי שיספק מידע מודיעיני עבור המבצע. מקנזי התיעץ עם תת מזכיר הפנים הקנייתי, ניקולאס ביווט ויחדיו אירגנו עבור אנשי המוסד מטוס שכור כדי לבצע טיסות צילום חשאיות של הטרמנינל בו שהו החטופים. מעבר לכך, מטוסי ההרקולס C-130 ("קרנף") נצטרכו לתדלוק לאחר חילוץ החטופים כדי לאפשר את שיבתם לישראל. כמו כן, נלקחה בחשבון על ידי מתכנני המבצע שעלולים להיות נפגעים רבים במהלך הפעולה. כדי לטפל בהם היה צורך להכין תשתית רפואית בקרבת מקום. על פי דיווחים שצצו מאוחר יותר, מקנזי כדמות שהיתה מעורבת מאד בפוליטיקה הקנייתית, הסדיר את נחיתת המטוסים הישראליים בשדה התעופה של קניה, שם הוסדרו אמצעי תדלוק למטוסים ונפרש מערך רפואת חירום כהכנה לקבלת מספר נפגעים רב.

כאמור, מבצע החילוץ התנהל כמתוכנן ולמרות שהיה הרוג אחד בכוח הפושט, מפקד יחידת "סיירת מטכ"ל" סא"ל יונתן "יוני" נתניהו ז"ל ועוד 3 בני ערובה הרוגים, המבצע נחשב כהצלחה אדירה.
אלא שעבור שליט אוגנדה, אידי אמין דאדה ששיתף פעולה עם החוטפים, הצלחת הפעולה מתחת לאפו היתה סטירת לחי מצלצלת והוא חיפש נקמה. הראשונה היתה דורה בלוך, ישישה ישראלית שהיתה בין החטופים שאושפזה בבית החולים בקמפלה. לאחר המבצע, אנשיו של אמין הגיעו לביה"ח, חטפו אותה ורצחו אותה כשגופתה הושלכה ככל הנראה למימי אגם ויקטוריה. אלא שזה לא היה הכל. אמין חיפש נקמה גם אצל מי שאפשרו את קיום והצלחת המבצע. כך, ברוס מקנזי הפך בעיני אידי אמין לחשוד מרכזי ולמטרה לנקמה.
כך, בפגישה של אמין ומקנזי שהתקיימה בשדה התעופה החדש בקמפלה כשנתיים לאחר מבצע החילוץ, הוגשה למקנזי מתנה בדמות ראש אריה מפוחלץ, כאות תודה על שרותיו עבור אוגנדה העצמאית. בחקירת הפיצוץ שארע במטוסו של מקנזי שארע מעל שטחה של קניה, נמצא שבתוך ראש האריה המפוחלץ הוטמנה פצצה שכוונה להתפוצץ לאחר המראת מטוסו מקמפלה. בכך הסתיימו חייו של ברוס רוי מקנזי, דמות צבעונית בחיים של אפריקה הפוסט-קולוניאלית ובאותה מידה אדם שחי בצללים.
על פועלו עבור קהילת המודיעין הישראלית של האיש שתואר כסוחר ממולח ואיש שידו בכל, הוענק לברוס רוי מקנזי לאחר מותו אות "יקיר הסתר". כמו כן, ביוזמת ראש המוסד לשעבר מאיר עמית, ניטעה לזכרו של מקנזי חורשה בין מחלף גולני למחלף המוביל, סמוך לצומת בית רימון.
אתם חייבים להיות מחוברים על מנת לשלוח תגובה.