צפריר עפרוני
לפתע, כאילו משום מקום, זה קרה. סוכנויות הידיעות בעולם החלו להפיץ ביום רביעי האחרון את הידיעה כי שתי האויבות המרות, ארצות הברית וקובה, עומדות לסלק את משקעי העבר ולחדש את הקשרים הדיפלומטיים ביניהן. בידיעות נמסר כי מנהיגי השתיים, ברק אובאמה וראול קאסטרו קיימו בינהם שיחת טלפון, לראשונה מזה 54 שנים. כחלק מההתקרבות בין שתי המדינות, שוחררו והוחלפו אסירים שהוחזקו בבתי כלא באשמת ריגול.
שתי המדינות שהיריבות ביניהן כמעט הביאה את האנושות לכדי חורבן בעת משבר הטילים ב-1962, ניצבו זו מול זו במשך עשרות שנים כשהן משמרות את היריבות בינהן גם כשהפטרון של קובה, ברה"מ מזמן חדלה מלהתקיים. ואז המהלך המפתיע שהתבשל בערוצים חשאיים פרץ לכותרות. וכאן חשוב לזכור שלא היתה זו הפעם הראשונה שארה"ב נוקטת בצעדים מפתיעים במדיניות החוץ שלה.
כך למשל, ב-21 בפברואר 1972 נחת בשדה התעופה של בייג'ינג מטוס ה"איירפורס 1" ועל סיפונו ריצ'רד ניקסון נשיאה הרפובליקאי של ארה"ב בראש משלחת שכללה מספר רב של אנשי תקשורת. לראשונה, דרכה על אדמת סין העממית, האישיות הבכירה העומדת בראש מי שנחשבה האויבת של המחנה הקומוניסטי. הביקור היה שיאו של תהליך חשאי אותו ניהל היועץ לבטחון לאומי ולימים מזכיר המדינה, הנרי קיסינג'ר וגרם להפתעה מוחלטת ברחבי העולם. בסידרת ביקורים חשאיים בבייג'ינג, קיסינג'ר הכין את הקרקע לביקור ההיסטורי שהיה הביטוי הפומבי לתהליך ההתקרבות בין שתי המדינות. תוצאת המהלך החשאי והביקור שסופו היה ב-1979 הקמת קשרים דיפלומטיים, היתה הרחקת סין העממית מהאחות הבכירה והפטרונית ברית המועצות והרחבת הפירוד בתוך המחנה הקומוניסטי שנתפס בעיני רבים בארה"ב כגוש מונוליטי.
לתהליך ההתקרבות המפתיע בין ארה"ב וסין העממית נילווה צעד נוסף קודם ומפתיע לא פחות. מאז התבססות המפלגה הקומוניסטית בסין בשנת 1949 ובריחת אנשי המשטר הלאומני לטאיוואן, מושבה של סין באומות המאוחדות היה בידי סין הלאומנית. כחלק מצעדי ההתקרבות בין ארה"ב וסין העממית, הנרי קיסינג'ר הסכים במהלך ביקוריו החשאיים בבייג'ינג להעביר את המושב באו"מ מסין הלאומנית, בת חסותה של ארה"ב, לידי היריבה הקומוניסטית סין העממית. כתוצאה מכך הועברה בשנת 1971 באומות המאוחדות, החלטה שהעבירה את היצוג לידי סין העממית וגירשה למעשה את נציגי סין הלאומנית.
לקח שכדאי ללמוד משני הארועים הללו, שלכאורה אין כל קשר ביניהם, הוא שכאשר האינטרסים הגיאופוליטיים של ארה"ב דורשים זאת, אלו שעוסקים במדיניות החוץ האמריקאית עשויים לנקוט בצעדים מפתיעים גם אם הם באים לעיתים על חשבונן של בעלות בריתה של המעצמה מספר 1. נקודה שראוי שתילקח בחשבון ע"י הקברניטים בישראל. במיוחד על רקע העובדה שארה"ב לא הבהירה השבוע שתטיל כפי שנהגה תמיד בעשורים האחרונים, וטו אוטומטי על הפניה הפלסטינית לאו"מ.
אופ-אד מאחורי הדברים ומה שבינהם 
אתם חייבים להיות מחוברים על מנת לשלוח תגובה.