צפריר עפרוני
לפני יומיים נמצא מת כשהוא ירוי בראשו, התובע החוקר הארגנטיני אלברטו ניסמן. ניסמן, יהודי במוצאו, נמצא בביתו שבבואנוס איירס ע"י אימו כשהוא מתבוסס בדמו. ממצאים ראשונים מעלים כי לא היו סימני אבק שריפה על ידיו, דבר המצביע על כך שלא הוא ירה באקדח שהביא למותו. ניסמן נמצא ירוי ערב לפני שאמור היה להעיד בפני הפרלמנט הארגנטיני. בעדותו ניסמן אמור היה להצביע על נשיאת ארגנטינה קריסטינה קירשנר דה-פרננדס ועל שר החוץ שלה לשעבר הקטור טימרמן, כעל אחראים לטיוח חקירת פיגוע קשה שארע לפני 21 שנים בבית הקהילה היהודית בבואנוס איירס. לאורך השתלשלות הפרשיות, קולה של מדינת ישראל שרבים מאזרחיה היו בין הנפגעים, לא נשמע.
ב-18 ביולי 1994 התרחש פיצוץ רב עוצמה בבניין הקהילה היהודית בבואנוס איירס (AMIA). בפיגוע הקשה נהרגו 85 בני אדם, בהם מספר ישראלים ומאות אחרים נפצעו בדרגות חומרה קשות. שנתיים לפני כן, ב-17 במרץ 1992 ארע פיגוע אחר, בשגרירות הישראלית בבואנוס איירס, בו פיצוץ מכונית תופת הביא לקריסת המבנה ולמותם של 29 בני אדם, ארבעה מהם ישראלים ולפציעתם של כ-200 בני אדם.
בשני הפיגועים הקשים הוטלה האחריות על אירן ואירגון החיזבאללה שממצאים שונים הצביעו על מעורבותם. במהלך חקירות שני הפיגועים התברר כי גם גורמים בארגנטינה, חלקם מתוך זרועות השלטון, סייעו למתכנני ומבצעי הפיגועים. ניסמן שהופקד על חקירת הפיגוע ב-AMIA, הגיע, על פי עדותו בראיונות לתקשורת המקומית, לממצאים המצביעים כי קריסטינה קירשנר באמצעות טימרמן הגיעו לפני כשנה וחצי להסכם עם ממשלת איראן בו תוקם ועדת חקירה משותפת לשתי המדינות כדי לחקור את הפיגוע ב-AMIA. ניסמן טען ועל כך היה אמור להעיד למחרת מותו המיסתורי, כי למעשה מדובר בטיוח החקירה ובתמורה איראן תספק לארגנטינה נפט זול, דבר שיסייע לכלכלות הרעועות של שתי המדינות.
מעבר לחומרת העניין, עולה גם עובדה נוספת: מדינת ישראל שומרת על פרופיל נמוך בתגובותיה לארוע. משרד החוץ הישראלי פירסם הודעה לאקונית בה הוא מביע צער על מותו של ניסמן וזהו. מעבר לכך אישים ישראליים לא הגיבו פומבית לפרשה. בדיקה מראה שהדבר מצטרף לכך שגם במהלך שתי הפרשות הקודמות, מדינת ישראל שמרה על פרופיל נמוך למדי, במיוחד בהתיחסותה לממשלת ארגנטינה ולאופן חקירת שני הפיגועים. גם לאחר פירסום העובדה שממשלות ארגנטינה ואיראן הגיעו להסכם בינהן בדבר הקמת מה שכונה "ועדת אמת", מדינת ישראל לא הגיבה בצורה תקיפה לדבר.
האופן בו מדינת ישראל הגיבה, או יותר נכון לא הגיבה, לארועים אינו חדש. במהלך שלטון החונטה הצבאית בארגנטינה, מדינת ישראל היתה ספקית נשק חשובה לצבא הארגנטיני. בשעות הקשות של המשטר הצבאי בו אלפי ארגנטינאים נרצחו ונעלמו, בהם גם מאות יהודים בני הקהילה המקומית בעלי חינוך ציוני, ממשלת ישראל סיפקה בחשאי אמצעי לחימה ומערכות נשק מגוונות. בינהם ניתן להזכיר מטוסי מיראז' 3C מתוצרת צרפתית, מטוסי נשר מתוצרת ישראל, מטוסי סקייהוק A-4 מתוצרת אמריקאית כולל מנועי J-52 רזרביים ואמצאי לחימה נוספים. ובכל זמן הרדיפות במהלכן נרצחו גם יהודים רבים, ממשלת ישראל לא ניסתה, לפחות לא באופן אקטיבי, להגן עליהם.
והנה כעת, כאשר חקירה של גורם עצמאי שמתברר כבעל אינטגריטי ואומץ רב, מצביעה על כך שממשלת ארגנטינה ברמות הגבוהות ביותר, טייחה חקירת רצח של ישראלים ויהודים בפיגוע בבניין ה-AMIA, תוך הגעה להסכם שערורייתי בין ארגנטינה לאיראן, ישראל הרשמית שותקת. שר החוץ הישראלי שידע לזמן לשיחות הבהרה ונזיפה שגרירים זרים ולהחזיר להתיעצויות שגרירים ישראלים בארועים אחרים, בפרשה הזאת דומם.
וכאן מתעוררת השאלה, מה מניע את ממשלת ישראל לנקוט קו מינורי כל כך ולא לתבוע חקירה אפקטיבית? האם ממשלת ישראל חוששת ממשהו, דבר שמונע ממנה לפעול מול ממשלת ארגנטינה ולתבוע את חקירת האמת? בישראל חיים כיום לא מעט יוצאי ארגנטינה שחוו את מוראות החונטה. חלקם נמלטו בעור שיניהם לישראל לאחר שאיבדו את יקיריהם. התחושות המתעוררות מול ההתנהלות הישראלית מזכירות את מה שקרה לפני כארבעה עשורים בעת קיום המשטר הצבאי בארגנטינה ויחסיו עם ישראל. מגיע למשפחות הנפגעים בפיגוע בבניין ה-AMIA התנהלות אחרת מצד ישראל.
אופ-אד מאחורי הדברים ומה שבינהם 
אתם חייבים להיות מחוברים על מנת לשלוח תגובה.