לא למדו מ-Tin-Eye Robin – על חוסר התכלית של השימוש בעינויים במהלך חקירות

צפריר עפרוני

קהילת המודיעין של ארצות הברית מול הניסיון הבריטי בשימוש בעינויים במהלך חקירות

לאחרונה התפרסם דין וחשבון על השימוש באמצעי חקירות אגרסיביים ע"י עובדים של סוכנות המודיעין המרכזית, ה-CIA. הדו"ח הקשה שהוכן ע"י ועדת המודיעין של הסנאט האמריקאי בראשותה של הסנטורית הדמוקרטית דיאן פיינסטיין, קבע שתי קביעות עיקריות:
האחת, ה-CIA עשה שימוש שיטתי בעינויים במהלך חקירתם של חשודים בטרור איסלאמי בניגוד לחקיקה אמריקאית מפורשת. נוסף לכך, הדו"ח קבע כי עובדי CIA בהם בכירים, שיקרו בנוגע לחקירות הללו ודיווחו שלא נעשה במהלכן שימוש בעינויים.

הסנטורית דיאן פיינסטיין, יו"ר ועדת המודיעין של הסנאט האמריקאי

המסקנה העיקרית השניה שעולה מהדו"ח והחשובה לא פחות, היתה שהשימוש באמצעים אגרסיביים (ביטוי נקי לעינויים) במהלך החקירות הללו כלל לא הניב מידע מודיעיני בעל ערך ולמעשה לא היה בהם לתרום להתמודדות מול ארגוני הטרור האיסלמי דוגמת אל קעידה ודומיו.

על פי הדו"ח שעורר בתגובה ביקורת חריפה מצד גורמים בתוך ה-CIA, השימוש בעינויים במהלך חקירות הפך לרוטינה מקובלת לאחר פיגועי ה-11 בספטמבר. השימוש בפרקטיקה של עינויים היתה במתקנים דוגמת בסיס גואנטאנמו שנמצאו בשליטה אמריקאית, אך גם במקומות שונים אחרים מחוץ לארה"ב. כמו כן, השימוש בהם קיבל אישור גורף מגורמים בכירים בממשל האמריקאי כולל בבית הלבן, בהם מזכיר ההגנה דאז ריצ'רד צ'ייני.

השימוש בעינויים לשם השגת או אימות מידע מודיעיני הינו דבר המצוי במחלוקת כאשר יש הטוענים שמעבר להיבט המוסרי השולל אותם, יש היבט נוסף, פרקטי נגד השימוש באמצעים אלה. במהלך מלחמת העולם ה-2 בריטניה עסקה בלכידת רשתות של מרגלים שנשלחו על ידי גרמניה הנאצית לרגל על אדמתה. למעשה, כל שליחויותיהם נכשלו כישלון חרוץ כששרות הבטחון הבריטי, MI-5, הביא ללכידתם ולחיסול כל הרשתות שגרמניה ניסתה להפעיל בבריטניה. להישג הבריטי היתה חשיבות רבה מאחר ו-MI-5 הצליח להפוך את רובם המכריע לסוכנים כפולים שהופעלו ע"י מפעילים בריטיים כנגד המודיעין הגרמני בהזינם אותו במידע שפוברק ע"י סוכנויות המודיעין הבריטי.

בית לצ'מיר, משכנו של CAMP 020. שימש כמרכז חקירות בו נחקרו הסוכנים ששוגרו ע"י גרמניה לרגל בבריטניה במהלך מלחה"ע ה-2.

הגורם אשר לו היתה השפעה מכרעת על הצלחת המאמץ הבריטי להכפלת הסוכנים הגרמניים, היה חקירתם במתקן החקירות "CAMP 020" שנוהל ע"י סגן אלוף רובין סטפנס. סטפנס אשר נודע בכינוי Tineye Robin בזכות המונוקל שנהג להרכיב, הנהיג ב"מחנה 020" נוהל חקירות קפדני וקשוח שכלל איומים, מניפולציות, שפה בוטה וכיוצ"ב אולם מצד שני, הקפדה על הימנעות טוטאלית משימוש באמצעים פיסיים (עינויים). עפ"י הנוהל אותו גיבש סטפנס, אמצעים פיסיים אינם ראויים לשימוש בחקירות מאחר ולדעתו אין בהם כל ערך מבחינה מודיעינית. לטענתו, נחקר העובר עינויים, יעשה הכל כדי לרצות את החוקר כדי להביא להפסקתם ע"י כך שיגיד כל דבר שיענה על רצונותיו של החוקר.

סא"ל רובין Tineye סטפנס. במהלך מלחמת העולם ה-2 פיקד על מחנה 020 בו התנהלה חקירתם של הסוכנים הגרמניים שנילכדו ע"י שרות הבטחון הבריטי MI-5. רובם המכריע הוכפלו והופעלו נגד המודיעין הצבאי הגרמני ה"אבוואר".

הקו אותו סטפנס גיבש, אומץ ע"י MI-5 בכל הקשור לאופן ניהול חקירות. במהלך התפרקות האימפריה הבריטית לאחר מלחמת העולם ה-2, בסידרה של התמודדויות מול התקוממיות מקומיות דוגמת פלסטינה (א"י), חוף הזהב (לימים גאנה) מלאיה, קניה ועוד, התחולל מאבק בין הקו שהיתווה MI-5, אשר שלל עינויים בחקירות, לבין הפרקטיקה המקומית של המשטרות השונות וגופי החקירה המקומיים (CID), שנתנו יד חופשית לחוקרים להשתמש בכל אמצעי שיחפצו.

כך למשל, כאשר התחולל המאבק לעצמאות בחוף הזהב, MI-5 כגוף המופקד על הבטחון בטריטוריות בהן שלטה בריטניה, שלח את סטפנס לשמש שם כקצין קישור בטחוני (SLO) לגופי הבטחון המקומיים כדי שינחה את עבודתם. סטפנס המשיך במדיניות שהתווה והביא לצמצום חד בשימוש בעינויים במהלך חקירות שהתנהלו שם נגד פעילי תנועת העצמאות המקומית. הדבר תרם רבות להפקת מודיעין אמין וליצירת ערוצי תקשורת עם אישים בתנועת השיחרור דוגמת קואמה נקרומה שהפך לימים שליט גאנה הראשון.

במהלך מצב החירום שהוכרז ב-1947 במלאיה בעת המאבק נגד המחתרת הקומוניסטית, קו זה נתקל בהתנגדות מצד המשטרה המלאית המקומית ולישכת החקירות, ה-CID. מאחר ובמלאיה לא התקיים בחלק ניכר מהזמן מבנה ריכוזי של גופי המודיעין והמשטרה, היתה נטייה לגופים מקומיים של המשטרה, הצבא וה-CID לנקוט במדיניות חקירות עצמאית שגלשה לא פעם לאלימות לשמה. בבדיקה לאחור התברר שהדבר לא היווה כל יתרון מבחינת הפקת מידע מודיעיני אמין. רק לאחר שינוי במדיניות התחולל שינוי והמידע מהחקירות הפך לאמין יותר.

קהילת המודיעין של ארצות הברית אשר נולדה למעשה על ברכי המודיעין הבריטי במהלך מלחמת העולם ה-2, עברה מאז שינויים רבים. במהלך שנות ה-70 היא עברה זעזועים וטלטלה עזה בעקבות החוליים שהתגלו בפעילות ה-CIA במהלך עבודת ועדת החקירה של הסנטור פרנק צ'רץ'. אולם דומה כי בתקופת נשיאותו של ג'ורג' בוש הבן השינויים שחלו בה לא הטיבו עימה ונראה כי השפיעו לרעה על תיפקודה. די אם נזכיר כי נוסף לפרשיה המוזכרת לעיל, תהליך בניית הערכת המודיעין ביחס לעירק והעיוות של אותה הערכה מטילים אור לא מחמיא על עבודת קהילת המודיעין האמריקאית בכלל ועל סוכנות הביון המרכזית בפרט. נראה כי בשנים הקרובות, יהיה צורך בעריכת רפורמה מקיפה בפעילות סוכנות הביון המרכזית כדי לתקן את הפגמים שנתגלו בעבודתה בשנים האחרונות. סוגיית השימוש בעינויים במהלך חקירות הינה אחת החשובות באותה רפורמה.

The Committee Study of the Central Intelligence Agency's Detention and Interrogation Program